אלפי בני נוער ממשו בפעם הראשונה את זכותם ויצאו לבחור, אבל למה בעצם? מה הם מבינים? ומי השפיע על בחירתם?

אתמול, יום הבחירות לרשויות המקומיות,יצאנו לבדוק מה הבוחרים הצעירים מתכננים לשים במעטפה ומי השפיע עליהם. האם הם קראו את מצע המתמודדים טוב טוב או שדווקא החליטו 'להעתיק' מההורים והחברים? ואולי יום הבחירות הוא בכלל היום עבודה, ומה משנה הבחירה כשאפשר לעשות קצת כסף?

כשמתחילים לדבר על יום הבחירות או כמו ש'המצביעים הצעירים' אוהבים לקרוא לו 'יום הכסף הגדול', עולה השאלה, הם באמת תומכים במפלגות אותם הם מייצגים ועובדים או שעבודה זו עבודה והם עושים זאת רק בשביל הכסף?

כפי שחשבנו רוב הבוחרים הצעירים עובדים למען המפלגות בעיקר בשביל הכסף, ולא בגלל דעתם הפוליטית והחברתית . מבין האנשים שפגשנו בקלפיות, היה זה דניאל לוגסי שמצביע בפעם הראשונה ועובד עבור ראש עיריית ראשון לציון, דב צור.

רצינו לדעת מדוע הוא תומך ובוחר בו ולהפתעתנו אמר: "אני בכלל לא מתכוון לבוחר בדב צור אלא בכלל באסף דעבול. אני פשוט רוצה להרוויח קצת כסף ולנצל את היום הזה שמקבלים 150 אחוז מהמשכורת הרגילה לשעת עבודה".

שמענו תשובות רבות וסיבות שונות, אבל אף לא אחת הייתה מסיבה פוליטית כזו או אחרת. ואם נפשט את זה, בני הנוער לא קראו את מצע המתמודדים אלא העדיפו להצביע "כי ההורים שלי בוחרים בו","אני עובד אצלו" ועוד תשובות דומות לאלו.

ובנימה קצת אישית, אתם בוודאי סקרנים לדעת אם גם אני כמו שאר בני הנוער? אז צר לי לבשר לכם, כן. כמו רוב הצעירים ההחלטה במי לבחור לראשות העירייה באה בעקבות הצבעתם של הורי והלכתי בעקבותיהם.

זו הצבעה הראשונה שלי, ולמרות שתוצאת הבחירות לא תשפיע עלי כמו על הורי, היה חשוב לי לזכור, שאם יש בידי את הכוח לבחור ולהשפיע אני לא יכול שלא להשתמש בו.