| תכלס | פורסם:
זאת הייתה התאהבות ממבט ראשון , הוורוד , העיצוב , הפריטים המדליקים שלא מביישים חנות של כלי בית וחנויות צעצועים , השפע ובמיוחד הבלבול. עם הזמן הרשת הזאת התרחבה והתחילו להיפתח עוד חנויות , בקניון מלחה בירושלים , קניון קריית אונו, קניון שבעת הכוכבים בהרצליה , אילת והסניף המיוחד ביותר בסינמה סיטי ראשון לציון בו אני עובדת. הכל התחיל בחופשת הפסח , אני וחברתי חיפשנו עבודה ולרגע חברה שלי ניצן הבחינה בחנות "סאנריו הלו קיטי" {סאנריו- היוצר של הלו קיטי, כלומר המקור} ואמרה שעלי לנסות להיכנס ולראות אם צריך עובדים כי הרי אין מקום עבודה שיותר יתאים לי ממנו, נכנסתי ניסתי את מזלי ובשנייה הראשונה היא הבינה את כמות אהבתי אל המותג והכניסה אותי לעבודה . כל בית הספר , המורים , החברים, המשפחה מודעים ל"בעיה" שיש לי . אין לי מה לומר בפרט שזאת העבודה הכי מדהימה שקיימת! להיות במשך שבע שעות בגן עדן הוורוד שלך ולעזור לאנשים לקנות את המוצרים שאת הכי אוהבת. עם הזמן הכרתי את מנהל המותג – תומר ואת הבעלים של החנויות – בז'אנה – הם הבינו שגם אני נדבקתי ונכנסתי למשפחת הלו קיטי המורחבת והחמה.
התמכרות- מאופיינת בצורך בסיפוק מיידי של צורך כלשהו, ותלות קיצונית בעלת אופי כפייתי בסיפוק מיידי זה.
לכל אדם באשר הוא טמונה אצלו חולשה לדבר מסוים. אצל כל אחד ואחד מושא ההערצה משתנה והדרך של כל אדם אחד שונה מחברו. זה יכול לבוא לידי ביטוי בקעקוע על כל הגוף , הגעה לחובות כתוצאה מהימורים , הידרדרות לרחוב כתוצאה משתייה או בזבוז כל הכסף מקניית מכוניות או קניות בגדים.
אני מודה נכללתי במעגל הזה , נלכדתי במלכודת הוורודה של הלו קיטי.
הכל התחיל ב18.6.2011- בחדשות הראו את הפתיחה הגדולה והזוהרת של החנות הראשונה בישראל המותג "הלו קיטי" מבית סאנריו בקניון גבעתיים, למען האמת עוד הכרתי את המותג לפני אך החשיפה של החנות והסיקור התקשורתי סביב אותו נושא הלהיבה אותי וגרמה לי להתעניין עוד יותר.
זאת הייתה התאהבות ממבט ראשון , הוורוד , העיצוב , הפריטים המדליקים שלא מביישים חנות של כלי בית וחנויות צעצועים , השפע ובמיוחד הבלבול. עם הזמן הרשת הזאת התרחבה והתחילו להיפתח עוד חנויות , בקניון מלחה בירושלים , קניון קריית אונו, קניון שבעת הכוכבים בהרצליה , אילת והסניף המיוחד ביותר בסינמה סיטי ראשון לציון בו אני עובדת. הכל התחיל בחופשת הפסח , אני וחברתי חיפשנו עבודה ולרגע חברה שלי ניצן הבחינה בחנות "סאנריו הלו קיטי" {סאנריו- היוצר של הלו קיטי, כלומר המקור} ואמרה שעלי לנסות להיכנס ולראות אם צריך עובדים כי הרי אין מקום עבודה שיותר יתאים לי ממנו, נכנסתי ניסתי את מזלי ובשנייה הראשונה היא הבינה את כמות אהבתי אל המותג והכניסה אותי לעבודה . כל בית הספר , המורים , החברים, המשפחה מודעים ל"בעיה" שיש לי . אין לי מה לומר בפרט שזאת העבודה הכי מדהימה שקיימת! להיות במשך שבע שעות בגן עדן הוורוד שלך ולעזור לאנשים לקנות את המוצרים שאת הכי אוהבת. עם הזמן הכרתי את מנהל המותג – תומר ואת הבעלים של החנויות – בז'אנה – הם הבינו שגם אני נדבקתי ונכנסתי למשפחת הלו קיטי המורחבת והחמה.
הכל התחיל מקצת מדבקות, קערת קורנפלקס , כוסות לשתייה, נעלי בית אבל עם הזמן הצורך לרכוש את המוצרים של החתולה הלבנה עם השילוב הוורוד. יש לי בבית כל מוצר אפשרי עם הלוגו של אותה החתולה. זה מתחיל מהלבשה תחתונה , מצעים , כלי כתיבה , שמיכות , כריות , כלי מבטח , כלי אמבטיה , קרמים לגוף , בישום מברשות שיער , כיסוי למחשב , אוזניות , מגבות, בובות בכל הגדלים, תיקי רחצה, מחזקי מפתחות , כותנות , כפכפים אבל השיא הוא : בובת הענק בשווי 700 ₪. אין שבוע אחד שעובר שלי שקניתי לפחות מוצר אחד שלה. אנשים קצת מתפלאים שעדיין ילדה בגילי אוהבת את הלו קיטי ומבזבזת עליה אלפי שקלים הם ניגשים אלי עם השאלות "לא עברת כבר את השלב הזה ?" " עוד לא התבגרת?" אני משיבה להם כי פשוט לאהבה אין גיל , אני לא רואה בקיטי מישהי ילדותית. פיג'מות שמיוצרת במידות של S, M , L, ונעליים במידות 37-41 לא אמורות להימכר לילדות בנות שבע הרי נכון?
לאהבה אין גיל ולכל אחד יש את השריטה הקטנה שלו האישית , אני בטוחה שעם הזמן זה האובססיה תדעך אך האהבה שלי ל"הלו קיטי" לא תחלוף.
