אריאל רוזנשטיין(18),אוהד שרוף של מכבי ת"א,לא הפסיד משחק אחד מאז שקיבל את המנוי.
"ההרגשה שמכבי נותנת לי לא משתווה לשום הרגשה בעולם".

"מגיל אפס אני בתחום הכדורגל, תמיד אהבתי לשחק ועם זה באה האהבה גם לצפייה בכדורגל,הייתי אוהב את מכבי חיפה בהתחלה,אבל אחרי שאבא שלי שמע מאנשים מבחוץ שיש לי פוטנציאל להצליח אז הוא לקח אותי לשחק במכבי ת"א בסביבות גיל 6, גם כי זאת הייתה קפיצת מדרגה בשבילי אבל בעיקר בגלל האהבה שלו לקבוצה,בשלב הזה התאהבתי במכבי. בגלל ששיחקתי שם התחלתי לראות יותר משחקים שלהם ואבא שלי גם דחף לכיוון הזה,ופשוט התאהבתי בה, והאהבה הזאת רק מתחזקת…בגיל 9 החלטתי שאני רוצה מנוי ומאז עד היום יש לי מנוי לשער 11".

מה היחס שלך לצבע האדום?
"בשבילי לא קיים צבע כזה.לא לובש בגדים בצבע הזה,לא יושב על דברים בצבע הזה,לא אוהב שאנשים שקרובים אליי לובשים את הצבע הזה ולא מתקרב לצבע הזה בכל אופן שהוא".

מה התחושה שלך לפני הכניסה לאיצטדיון?
"כשאני קם בבוקר בידיעה שיש משחק של מכבי,אני לא מפסיק לחשוב על זה כל היום,ולפני המשחק עצמו כשאני מגיע לאיצטדיון ורואה את הקהל ההתרגשות מתחילה, ישלי פרפרים בבטן,עצבים לפעמים בגלל האוהדים מהצד השני, וזה מתחזק אם יש משחק גדול, למשל דרבי, שם זה המשחק הכי חשוב, אני לא חושב על כלום חוץ מזה כבר כמה ימים לפני המשחק יש בי מין טירוף כזה ".

וכשאתם מבקיעים גול,ההרגשה דומה?
"אפילו לא מתקרבת,כשמכבי שמה גול אני נכנס לאקסטזה, וככה גם כל השער שאני יושב בו, כולם קופצים ומעודדים וזאת האווירה הכי כייפית ומאחדת שיש".

ואם מכבי מפסידה איך אתה מגיב?
"אני עצבני,מתכנס בעצמי,אי אפשר לדבר איתי, האנשים שמכירים אותי טוב יודעים שכשאני חוזר ממשחק שמכבי הפסידה בו, אסור להם לדבר איתי או לנסות להתגרות בי כי אני אגיב בלי מעצורים".

מה המקומות הכי מופרעים שהגעת אליהם בגלל האהבה שלך למכבי?
"זה היה בכיתה י',זאת הייתה התקופה שהייתי הכי פאנטי בקטע של מכבי,שונא הפועל ברמות של לאחל להם מוות,מחפש לריב איתם מכות כל הזמן. ואז הגיע היום של הדרבי, הייתי באותה תקופה בארגון אוהדים שזה אומר לבוא חמש שעות לפני המשחק למגרש בשביל לארגן את התפאורה,לעודד את השחקנים,להטריף אותם.. וברור שגם אוהדי הפועל היו שם, הלכנו אליהם עם חגורות ומקלות,רבנו איתם מכות אני ועוד כמה אוהדי מכבי מהארגון,זה הגיע למצב שרדפו אחרינו שוטרים וכמעט תפסו אותנו".

אתה מצטער על זה?
"לא מצטער בכלל,זה לימד אותי שלא שווה להתפרץ ככה, זה היה מאוד מוגזם ואפילו לא קשור לכדורגל.מאז אני כבר לא ככה,עזבתי את הארגון אוהדים,כי המקרה הזה באמת עורר אותי ,הרגשתי שזה לא מתאים לי להתנהג ככה,אני עדיין אוהד מכבי שנחשב מאוד מטורף אבל אני לא נותן לאהבה שלי אליה להביא אותי למקומות האלה".

איך מגיבה הסביבה הקרובה שלך להתמכרות למכבי?

"יש ויש…יש כאלה שמקבלים אותי ומבינים אותי…ויש כאלה שמנסים להרגיע אותי ולמתן אותי בכל מה שקשור למכבי,נגיד סבא וסבתא שלי,אמנם הם התרגלו לעובדה שמכבי זה חלק בלתי נפרד ממני ושאני משוגע מכבי ,אבל הם תמיד אומרים לי זה בסהכ הפסד,זו בסהכ קבוצת כדורגל… הם לא באמת מבינים את המשמעות של מכבי בשבילי".

מה אתה חושב על מה שקרה בדרבי האחרון?
"הייתי בדרבי הזה,הגעתי שעתיים לפני המשחק,ובגלל שזה משחק שנחשב בבית שלהם הייתי צריך להשיג כרטיס, בלית ברירה קניתי כרטיס לשער של הפועל,הכל רק כדי לראות את מכבי.הייתי בטוח שזה עוד דרבי רגיל,אנחנו עכשיו בתקופה טובה אז היה לי די ברור שאנחנו הולכים לנצח,ואז קרה מה שקרה,אני חושב שהאשמים העיקריים הם האבטחה, שצריכים לשמור ולעשות את העבודה שלהם ולא להסתכל על המשחק אלא להסתכל על האוהדים,זה התפקיד שלהם ועל זה הם מקבלים כסף.זאת הטעות שלהם­­ שהאוהד הפועל ירד לדשא והרביץ לזהבי, ,זה בן אדם עם עבר פלילי והוא היה יכול לעשות גם משהו הרבה יותר חמור מהמכות, אם הם היו עסוקים בעבודה שלהם דבר כזה לא היה קורה. וכל מה שקרה  אחרי זה עם אוהדי מכבי שירדו גם הם למגרש,אני חושב שהם צודקים,כי זה טבעי שכשהם רואים שהכוכ­ב שלהם מקבל מכות שהם יצאו להגנתו, במיוחד אחרי שהשופט עשה טעות חמורה והרחיק אותו מהמשחק על התגובה שלו, שבעיניי היא הייתה התגוננות מפני התקפה. ולגבי אוהדי הפועל, בעיניי הם התנהגו כמו חיות, במקום לגנות את האוהד הזה הם עודדו אותו ועזרו לו. אבל בגדול כל מה שהיה שם, הרס את הערך הספורטיבי של הכדורגל ".

מה אתה יותר אוהד מכבי או שונא הפועל?
"אוהד מכבי,כי לא באמת אכפת לי ממשחקים של הפועל ברור שאני אשמח אם הם יפסידו אבל אני לא באמת מתעניין בזה אלא אם כן זה נגד מכבי,כשיש משחק של מכבי אני מתרגש בטירוף,מחכה לרגע שאני אגיע לאיצטדיון,עוקב אחרי כל משחק ומשחק שלה".

אתה שלם עם האהבה למכבי?
"יש פעמים שהייתי מעדיף לא לאהוב ככה את הקבוצה הזאת,אבל זה פשוט חלק ממני, יש רגעים שהיא נותנת לי אושר ויש רגעים שהיא מבאסת אותי ברמות,אבל זה משהו מגיל קטן שכבר לא ישתנה. ההרגשה שהיא נותנת לי לא משתווה לשום הרגשה בעולם,אז למרות הסיבוכים,והעצבים והבאסה לפעמים כשהיא מפסידה… לא הייתי מוותר על האהבה למכבי בחיים".

ומנגד,נועם אדרי(18)אוהד שרוף של הפועל ת"א,מגיל 3 נמצא באיצטדיון לעודד את הקבוצה שלו.
" זאת האהבה שלי, לא מתכוון להחליף את הקבוצה שלי בשום קבוצה אחרת".

איך התחלת לאהוד את הפועל?
"מגיל שלוש אבא שלי היה לוקח אותי למשחקים של הפועל עם המנוי שלו,כל שבוע היינו הולכים לעודד את הקבוצה,אני אוהב את הקבוצה כקבוצה לא בהכרח הולך עם הדעות הפוליטיות שלה כי היא קבוצה שמלאנית.
ככה גדלתי,בזכות אבא שלי התמכרתי ככה להפועל".

מה התחושה שלך לפני הכניסה לאיצטדיון?

"לפני שאני נכנס לאיצטדיון יש לי פרפרים בבטן,התרגשות עצומה להכנס לאיצטדיון, לראות את הקהל שלנו,ששר את השירים שלנו, את הקבוצה שאני אוהב,כל פעם מחדש זה מרגש אותי,וכל פעם מחדש אני מצפה לניצחון של הקבוצה, במיוחד במשחקים חשובים כמו דרבי למשל.הקבוצה הזאת זה משהו שחשוב לי ואני מחכה ללכת לראות את המשחקים כל שבוע אז אני גם מתרגש מהם בהתאם".

וכשאתם מבקיעים גול,ההרגשה דומה?
"כששמים גול,אני בכלל מתרגש,כולם חוגגים ביחד,כל הקהל והשירים שלנו,הידיעה שהפועל מובילה,זה מין אדרנלין אחר כזה …ההרגשה של לפני הכניסה לאיצטדיון לא מתקרבת בכלל להרגשה שהפועל שמה גול,ואין מה להשוות,כל הקהל מתרגש ומשתגע מרוב שמחה".

איך אתה מגיב כשהקבוצה שלך מפסידה?

"ברור שמבואס, זה משפיע עליי מאוד,אבל אני אופטימי,יש גם הפסדים וצריך גם לדעת להפסיד,זה בשורה התחתונה ספורט וזה חלק מהספורט גם לקבל הפסדים ולדעת להתמודד איתם".

הגעת פעם למקומות מופרעים בגלל האהבה לקבוצה? ואם כן מה למשל?
"לא,בחיים לא,אני לא בן אדם כזה,לא מחפש לריב,זה לא הקטע שלי,כשאני מגיע למגרש זה במטרה לראות כדורגל,לראות את הקבוצה שאני אוהב משחקת,לראות ספורט, להנות מהחוויה שבמגרש, אני מטורף על הפועל וכשמדברים עליה דברים רעים אני ישר קופץ להגנתה אבל אני לא מהאלה שיקפצו בכל הזדמנות למריבה".

מה אתה חושב על הדרבי האחרון?
"דבר ראשון מה שקרה שם זה בושה לכדורגל,אני חושב שספורט לא צריך להגיע לרמות כאלה,שאוהד תוקף שחקן לא משנה מאיזה קבוצה,ואוהדים פורצים למגרש,דברים כאלה לא אמורים לקרות במשחק כדורגל ספורטיבי.אבל אני חושב שערן זהבי תרם שם להתלקחות העניין,יש לו קטע כזה שהוא מתגרה בקהל של הפועל,כי הוא שיחק אצלנו בעבר,במקום לכבד את הקהל והקבוצה ששלחה אותו לאירופה וגידלה אותו הוא מנצל כל הזדמנות להתגרות בנו,וזה לא פעם ולא פעמיים… אבל ברור שזה גועל נפש גם מצד האוהד שתקף שחקן,אני חושב שזה היה צריך להיגמר באותה נקודה שהאוהד נכנס למגרש,אסור לאפשר לדבר כזה לקרות בספורט".

מה היחס שלך לצבע הצהוב?
"הצבע הצהוב זה הצבע השנוא עליי,אין לי שום בגד צהוב בארון,זו מין שריטה במוח, זה מגיל קטן ואני מאמין שככה זה גם ימשיך השנאה הזאת לצבע שמייצג את מכבי".

איך מגיבה הסביבה הקרובה שלך להתמכרות להפועל?
"יש כאלה שבדעות שלי ואוהבים את הקבוצה אז הם בעדי,ויש כאלה שנגדי,לא יכולים לראות את הקבוצה הזאת,יש כאלה שבכלל רואים את הקבוצה רק לפי הדעות הפוליטיות שלי וזה גורם להם לשנוא אותה מאוד.אני לא החלטתי לאהוד הפועל זה משהו שבא מהבית,ורוב האנשים מגיבים לזה בהבנה וקבלה חוץ מאוהדי מכבי כמובן".

אתה שלם עם האהבה להפועל?

"בטח שאני שלם עם האהבה הזאת,אם לא הייתי שלם אז לא הייתי אוהד את הקבוצה,ולא הייתי הולך ומעודד אותה כל שבוע ועושה מנוי כל שנה,זאת האהבה שלי ,לא מתכוון להחליף את הקבוצה שלי בשום קבוצה אחרת".

מה אתה יותר אוהד הפועל או שונא מכבי?
"אני לא מהפאנטים האלה שאומרים שהם שונאים את הקבוצה השנייה יותר מאשר הם אוהבים את הקבוצה שלהם, וזה לא שאין לי בעיה עם מכבי, יש לי בעיה רצינית איתה,היא היריבה הכי גדולה של הקבוצה שלי אבל אני בא לראות כדורגל ולעודד את הקבוצה שלי ולא מתעסק בלשנוא קבוצות אחרות".