המפורסמים משלמים מחיר כבד בעקבות הפרסום. הם מוותרים על האנונימיות שלהם ועל חייהם הפרטיים, האם זה באמת שווה את זה? כדי לקבל מספר תשובות לשאלותיי החלטתי לראיין את טום יפת, כוכב "שכונה", אשר הפך ברגע מאדם אנונימי לכוכב ילדים ונוער.

איך הגעת לעולם המשחק? למדת במגמת תיאטרון?

לא, לא הייתה מגמת תיאטרון בבית הספר שלי. הכול התחיל בכיתה ט'. הגיעו אלינו לבית הספר שני סטודנטים תלמידי בית הספר למשחק של יורם לווינשטיין והציעו לנו להתחיל ללמוד שם. זה היה פרויקט של שנה שבו למדנו איתם ובסוף השנה העלנו הצגה.

זה היה החלום שלך היה להיות שחקן?

היו לי מספר חלומות למשל להיות כדורגלן. המשחק היה חלק גם בין החלומות שלי.

האם הייתה תמיכה מצד המשפחה והחברים על שבחרת להיות שחקן?

כן הייתה תמיכה גדולה מצדם. האמת שבהתחלה החברים צחקו קצת, אבל לאט לאט אחרי שזה התחיל להצליח הם אהבו את זה והתלהבו.

הלכת להרבה אודישנים לפני "שכונה"?

לא יודע אם להגיד הרבה אבל לא מעט. קיבלתי לא מעט תשובות שליליות. כל שחקן מקבל "לא". האמת שהם לא אומרים "לא" הם פשוט לא אומרים "כן". ככה זה עובד.

איך הגעת לסדרה "שכונה" ?

עשיתי פעם סרט עם משה איבגי שנקרא "מנתק המים". סרט קצת יותר בוגר ורציני. לא סרט לבני נוער. לימים המלהקת של הסרט הייתה גם המלהקת של "שכונה". כנראה שהיא אהבה את כשרון המשחק שלי, וחשבה שאני מתאים והציעה לי ללכת לאודישן ל"שכונה".

קרתה לך פאדיחה על סט הצילומים?

על הסט כן. היו טעויות טקסט, צחקנו לא מעט וקיבלנו קצת צעקות, חבורה של מצחיקים. כשפשלות קורות צוחקים. והיו מצבים שלא הפסקנו אז קיבלנו המון צעקות אבל בסוף יצא מעולה.

איך הייתה החוויה של ההופעות? השילוב של המשחק עם ריקוד ושירה?

היה מטורף. זה היה משהו שלא חוויתי עד עכשיו. כל יום להופיע מול כמעט 3000 אנשים. היה כיף אך גם קשה לעבוד על זה.

איך הייתה הדינאמיקה שלכם על הסט? התחברתם ישר?

האמת שהתחברנו די מהר. ברור שעכשיו אנחנו יותר מחוברים אבל יחסית התחברנו מהר מאוד.

בתור חייל, איך שילבת את הצבא עם הצילומים, המופע והחזרות?

חתמתי על דחיית שירות. בעצם עשיתי הפסקה של הצבא לכמה חודשים ואז חזרתי והשלמתי את זה.

איך אתה מרגיש כשפתאום יש קהל מעריצים סביבך? אתה מרגיש שלפעמים הם עוברים את הגבול של הפרטיות שלך?

האמת שאני מאוד מודה לכולם על כל האהבה. לפעמים זה לא קל ולפעמים גם עוברים את הגבול. קרה לי מקרה שהרבה פעמים התקשרו אליי לטלפון, ושחילקו טלפונים שלי. הייתה ילדה שהחליטה שהיא יורדת מהאוטובוס, רק מתי שאני יורד כדי לראות איפה אני גר.

היית מוותר על הפרסום בשביל לחזור להיות אנונימי?

תלוי במצבים. זה מאוד חשוב לקריירה. ככה מחנכים אותי.

אתה חושב שהסדרה חשפה אותך יותר מפרויקטים קודמים שעשית?

לא. האמת שעדיין לא. יש קצת יותר הצעות ויותר מכירים אותי עכשיו אבל משהו גדול עדיין לא.

איך היה המעבר מלהיות בן אדם אנונימי לבן אדם מוכר?

האמת שזה קרה מאוד מהר בזכות "שכונה". פתאום ילד מזהה אותך ברחוב. זה פשוט בא וזרמתי עם זה.

איפה אתה רואה את עצמך עוד כמה שנים?

התכנון הוא להתחיל ללמוד משחק באופן מקצועי בקרוב, ולהמשיך עם כל מיני תפקידים שונים, מגניבים וכיפים.

וגם בחו"ל?

שאלה טובה. יכול להיות מגניב, קודם כל נתחיל עם עברית אחר כך נעבור לשפות אחרות.

לסיכום, אתה חושב שיש מחיר לפרסום ולחשיפה התקשורתית?

כן, אני מאבד חלק מהפרטיות שלי אין ספק. לפעמים לא קל להסתובב עם החברה או עם החברים ושיעצרו אותך בכל מקום. יש גם אנשים שכביכול דורשים ממך יותר. מכריחים אותך להצטלם איתם. אומרים לך בוא תעשה ככה וככה וככה, וכשאני ממש ממהר ולא יכול להתעכב, אומרים לי שאני חוצפן וכל מיני דברים כאלה.

קרה לך מקרה כזה?

כן קרה לי מקרה שמאוד מיהרתי ואמרתי להם בואו נעשה תמונה מהר. הם התחילו לבקש הרבה תמונות, ואמרתי להם שאני ממהר וביקשתי סליחה. הם קצת יצאו עליי אבל בסדר, הכל טוב.