עם אבא שעומד חזק מאחוריו, המורה לספורט מהתיכון שיועץ והמון כוח רצון, ראיון מיוחד עם אחד הכוכבים הגדולים שיצאו מישראל

ניב מיימון

טל בן חיים הוא אחד הספורטאים הישראלים המצליחים באירופה. בן חיים משחק באנגליה קרוב ל 10- שנים, שבמהלכן הספיק לעבור בשבע קבוצות, וכמו כן רשומות ברזומה שלו 68 הופעות בנבחרת ישראל. בן חיים הוא בוגר תיכון מקיף ה'. בראיון הוא מספר על התרומה של בית הספר לחייו, על עצמו וכמובן, על הקריירה שלו.

בתקופת לימודיך בבית הספר, מי המורה שהכי שהשפיע עליך? "המורה שהשפיע עליי בצורה כזאת הוא המורה לספורט, דורון שרייבר. נהניתי לבוא לשיעורים שלו, להגיע למשחקי נבחרת בית הספר, הוא עזר לי מאוד כתלמיד וגם כיום אני נמצא איתו בקשר הדוק".

למה אתה הכי מתגעגע בארץ? "כמובן שבראש ובראשונה עומדת המשפחה שלי, שלא נמצאת איתי רוב ימות השנה. דבר נוסף שאני נורא מתגעגע אליו הוא מזג האוויר הנוח, במיוחד בהשוואה לאנגליה, שם רוב הזמן יש קור בלתי נסבל".

באלו מובנים תרם לך בית הספר להמשך החיים? "בית הספר נותן ערכים, בנוסף קיבלתי בו כלים, שעזרו לי להתמודד עם דברים בהמשך החיים".

האם צוות בית הספר עזר לך בצורה כלשהי בתחילת הקריירה שלך? "כמובן, דורון שרייבר ומנהל בית הספר דאז, יצחק רבר, עזרו לי מאוד. זה בא לידי ביטוי בכך שהיו משחררים אותי לאימון או למשחק, אם זה בא על חשבון שעות בית הספר,ולאחר מכן סייעו לי בחזרה על החומר שהפסדתי".

האם העובדה שעברת בין קבוצות רבות באנגליה בפרק זמן קצר לא מקשה על ההתאקלמות שלך בכל מועדון? "בוודאי זה מקשה. במועדון הראשון שלי באנגליה, בולטון, שיחקתי שלוש שנים, שזהו פרק זמן סביר. לאחר מכן הגיעו המעברים לצ'לסי, מנצסט'ר סיטי, פורסטמות' ועוד קבוצות , שההפרשים בכל מעבר מקבוצה אחת לשנייה נעו בין חצי שנה לשנה. "היה קושי בעיקר למשפחה לעבור ממקום למקום, שכן לכל מקום ישנה תרבות שונה והמעברים הללו גרמו למין סחרחורת לי ולמשפחתי. למרות זאת זה חישל אותי בתור בן אדם".

האם קרו לך דברים במהלך הקריירה שעזרו לך בהמשך? "בהחלט, היו המון אנשים אשר לא האמינו ביכולתי להגיע לאן שהגעתי, אך לי היה את אבא, אשר תמך בי בכל המצבים והאמין ביכולת שלי. הוא החדיר בי מוטיבציה להצלחה, ואני לא יודע לאן הייתי מגיע בלעדיו".

לאיזו קטגוריית שחקנים היית מחשיב את עצמך מבחינת האופי שלך ואופי המשחק שלך? "אני שחקן שנלחם על המגרש, נותן מאה אחוז בכל אימון ומשחק, בנוסף אני מנסה לשמור על דרך חיים נכונה ובריאה, אני מתאמן כמו מקצוען אמיתי, מקפיד על זמני מנוחה, הולך לחדר כושר בזמני הפנוי. בכלל, אני חושב שאפשר להצליח ולהגיע למקסימום רק עם התנהגות של מקצוען".

האם היו קשיים בדרך להצלחה בקריירה שלך? "כמובן שהיו קשיים, לא הכל ורוד. במהלך הקריירה ישנן פציעות, בהיותי בגיל צבא היתה בעיה, שכן לא יכולתי להגיע לכל האימונים וזה פגע בקצב ההתקדמות שלי".

מהם ההבדלים בין הכדורגל הישראלי לכדורגל האירופי? "ההבדלים מהותיים ביותר. זה מתחיל בגיל צעיר, כשהאימונים לשחקנים הצעירים יותר אינטנסיביים באירופה מאשר בארץ, מגרשי האימונים מטופחים יותר, האימונים נמשכים זמן רב יותר, ברוב המועדונים יש שף, ולאחר האימון מוגשת ארוחה בריאה שמחזירה לשחקנים את כל הנוזלים והוויטמינים הדרושים. "גם האיצטדיונים באירופה יותר גדולים, מרשימים, קהל רב נוכח בהם בעת משחקים, אפילו בליגה הרביעית והחמישית, שזה פשוט בלתי נתפס".

מהו רגע השיא בקריירה שלך? "רגע השיא שלי בקריירה (בן חיים מהסס, נ.מ) …החתימה בצ'לסי, שהוא ללא ספק מהמועדונים המעוטרים ברחבי העולם".

אתה שחקן נבחרת ישראל שנים רבות, איך ההרגשה לייצג את המדינה? "אין הרגשה טובה יותר מאשר לייצג את המדינה שלך בספורט שאתה אוהב. לשיר את ההמנון במשחקי הנבחרת זו הרגשה עילאית ואין לה תחליף".

האם זכית לגילויי הערצה מצד תלמידים בבית הספר במהלך הלימודים? "בזמן שהייתי תלמיד, אומנם לא שיחקתי בקבוצה הבוגרת, אך תלמידים ידעו שהייתי שחקן מרכזי, שכן הייתי קפטן נבחרת בית הספר. אז היתה הערצה מסויימת, אך לא קיצונית".